07 דצמבר 2017

חשיבות תהליך הערכת עובדים - למידה מהתבוננות אישית

נפגשתי עם עמיתה צעירה לתחום ויצא לנו לדבר על שיחות הערכה ומשוב.
היא ספרה שעבדה במקום עבודה במשך שנתיים ומעולם לא עברה שיחת משוב.
שאלתי אותה:"ואיך ידעת שאת עושה עבודה טובה?"
היא ענתה, שמעולם לא ידעה ושזה באמת היה לה חסר, במיוחד לאור העובדה שהיתה חלק מצוות הקמה של יחידה חדשה בחברה. היא הוסיפה שבאופן יום יומי עמדה שוב ושוב מול מצבי חוסר ודאות רבים.
"אם רק היה מישהו שיגיד לי שאני בכיוון, יחזק התנהגויות מסויימות שמקדמות אותי ויבקש ממני לשנות התנהגויות אחרות שחוסמות אותי, הייתי כל כך שמחה, כי היה לי יותר קל ולא הייתי מבזבזת אנרגיה על תסכול מתמשך".
ו"איך זה השפיע עליך?" המשכתי לשאול.
"אני חושבת שזה גרם לי לשחיקה ולתחושת חוסר הערכה, ורק אחרי שהודעתי שאני עוזבת הבנתי שעשיתי עבודה טובה והם ממש מאוכזבים מעזיבתי.
בדיעבד, חוסר המשוב וההערכה הקטין את תחושת החוסן שלי וההתמודדות עם אירועים משמעותיים בעבודה.
 הייתי צריכה שישבו איתי אחת לכמה חודשים ויעברו איתי על הביצועים שלי כעובדת, יגידו לי מה אני עושה טוב ואיפה אני צריכה להשתפר, תוך כדי שנותנים לי דוגמאות ומדברים איתי ביושרה- מקצועית ואנושית. אני רואה בזה פיתוח שלי כעובדת והייתי מרגישה שמשקיעים בי ומטפחים אותי."


ואני חשבתי לעצמי איזה בזבוז זה, ש
החברה הפסידה עובדת, שהגיעה לתפקיד כל כך חדורת מוטיבציה ונכונה לתת מעצמה מעל ומעבר בשביל המטרה הארגונית, וכל זה בגלל חוסר בתהליכי הערכה שוטפים. 

אז איך עושים תהליך הערכת עובדים נכון ומשמעותי?
  • חשוב שלמנהל תהיה מטרה מוגדרת למשוב, למשל לקדם את ביצועי העובד מול הלקוחות, לשפר את התמודדות העובד מול משימות או לחזק את החיבור שלו כחבר צוות. בשיחה ננתח את תפקוד העובד, כאשר השאיפה היא לעורר בעובד הבנה ורצון לקחת אחריות על תפקודו הנוכחי ולייצר מוטיבציה לעשות דברים אחרת. 
  • שינוי הרגלים בחיים בכלל ובעבודה בפרט, הוא שינוי אמיתי שבא ממוטיבציה פנימית של העובד,  ולכן חשוב ששיחת המשוב וההערכה תהיה מעצימה, מלמדת ומחזקת. בשיחה, כמובן שנחזק את העובד במה עושה נכון ונמקד אותו באיזה כיוון  ליצור שינוי. 
  • ראוי ששיחות משוב בין עובד ומנהל יתקיימו אחת לחודשיים או מקסימום אחת לרבעון. שיחות משוב תקופתיות, מהוות כלי מרכזי בהצמחת העובד ובזכותן מתחזק הקשר בין המנהל והעובד. הערכת עובדים שמתקיימת אחת לשנה, אינה מתאימה לצרכים של עובדים בכלל ובוודאי לא לעובדים צעירים מדור ה-Y.   
עוד טיפים בנושא הערכת עובדים בפעם הבאה
עדנה


16 פברואר 2014

ניהול זמן - כיצד התמכרות לסדר וניקיון זוללת זמן יקר

אנשים בלאגניסטים, שומעים הרבה פעמים אמירות כמו: "איך אפשר לעבוד בבלאגן  הזה "או " אם היית מסודר היית מוצא הכל ברגע...".ועוד.  זה לא סוד ובאמת נכון, שכדי להיות אפקטיבי בניהול הזמן ולמצוא דברים בקלות, חשוב להיות מאורגן ומסודר, אולם כמו שכבר הבנתם ממני, לכל דבר שיוצא מהאיזון יש מחירים כבדים ועל זה אני רוצה הפעם לספר לכם.

אני רוצה לפנות דווקא, לאנשים המסודרים באופן מיוחד, ולאובססיביים  לסדר וניקיון, ולהראות להם שגם התמכרות לסדר וניקיון היא זללנית זמן מטורפת.

בתור מומחית לניהול זמן, קל לי לדבר על זה כי גם אני עלולה ליפול למלכודת הזאת. בתור אדם מסודר מאד, גם לי יוצא פתאום להחליט לעשות סדר גם כאשר אני תוך כדי משימה אחרת, וברור לי שלעשות סדר  עכשיו, זה לא הדבר הכי חשוב לעשות, כי זה ממש לא בסדר העדיפויות ובוודאי שלא היה מתוכנן.
אם אנחנו כבר מדברים על ניקיון, אז המכורים לניקיון בטח מכירים את ההרגשה, שרק עכשיו ניקיתם ועוד פעם הילדים נכנסו הביתה עם בוץ ושאריות דשא, או שרק הרגע ניקיתם את הכיור ורחצתם כלים, ובכל זאת הכיור מלא כלים מלוכלכים, ואתם לא מבינים למה אף אחד אחר לא רואה את זה.

אז זהו, מי שלוקה בהתמכרות הזאת ממש מבין על מה אני מדברת.
התוצאה שלה, שאתם מוצאים את עצמכם שוב ושוב וכ
ל היום, מפריעים לעצמכם בתוך משהו אחר, בגלל הצורך העז לסדר ולנקות. ואתם עושים את זה במקום להתמקד במשימות החשובות יותר שיש לכם לעשות ושיקדמו אתכם לאן שהוא... כלומר אתם מנקים ומסדרים כל הזמן כדי ששוב אחרים יבלגנו וילכלכו...


טיפים ליציאה ממלכודות זמן


אז כדי להיות יותר אפקטיביים ולהצטיין בניהול זמן, מה ניתן לעשות כדי לשחרר את עצמכם ואת האחרים ממלכודת הזמן הזאת?


  • חשוב לייצר במשרד זמן מובנה לעשיית סדר, למשל  שעה בסוף שבוע,  ואז תוכלו לזהות את ההיגררות הלא מתוכננת לסדר ולהפסיק אותה באותו רגע שהיא מתרחשת.
  • לבקש ממישהו אחר שמכיר אתכם, שיתריע בפניכם כשאתם נגררים לעשות סדר בצורה לא מתוכננת.
    לי היו כמה חברות שעבדו איתי, שבקשתי  מהם להזכיר לי שוב ושוב כשהן רואות אותי מסדרת, ולשאול אם זה סדר מתוכנן. אחרי שנים של מודעות  ידעתי, שזה היה ברור שרוב הסיכויים שהוא לא בסולם העדיפויות.
  • חשוב לתכנן זמן לניקיון בהתחשב לתוכניות של הילדים או אירועים אחרים, למשל, אם יש אצלכם מסיבה או אורחים, הרבה יותר הגיוני לדחות את הניקיון היסודי לאחר המסיבה ולא לעשות ניקיון רציני לפניה.
    אם הילדים מבלים אחר צהרים עם חברים ועושים קצת בלגן ולכלוך , זה יהיה ממש מיותר אם כל שעה תפריעו להם עם לעשות סדר או לטאטא. פשוט היעלמו משם עד שיגמר הבלאגן.
  • להבין שגם אם אתם מנקים הכי טוב בעולם ואיך שאתם אוהבים, זה לא הדבר הכי יעיל ונכון, לניהול הזמן שלכם, שדווקא אתם תנקו.  יכול להיות שהרבה יותר חכם ונכון ואפקטיבי, שתעזרו בגורם חיצוני  בעניין הזה, כי כך תוכלו למכסם את העשייה שלכם בדברים המשמעותיים יותר עבורכם.
אשמח לשמוע את תגובותיכם וגם טיפים נוספים שאספתם בדרך, לגבי הנושא הזה.
ותחשבו על זה,
עדנה


16 ינואר 2014

ניהול זמן- להיות נאמן להחלטות שלי...

כמעט כל יום אנחנו מחליטים איזו החלטה, שחשובה לתפקודנו בעבודה או לחיים האישיים שלנו- להתחיל לעשות משהו או להפסיק לעשות משהו. זה יכול להיות להתחיל לאכול מסודר, להתחיל להתאמן פעמיים בשבוע, לצאת פעם בשבוע מוקדם לראות את הילדים או לפרגן כל בוקר לאחד העובדים שלנו על משהו חיובי שעשה.
בדרך כלל המשותף לכל ההחלטות האלו, שהן נבעו מתובנה מסוימת, שהובילה לתהליך חשיבה משמעותי. באותו רגע שהחלטנו זאת, היה ברור לנו טוב מאד למה זה חשוב. לא סתם לקחנו החלטה.

קורה יותר מידי פעמים, שבכל זאת אחרי כמה ימים ההחלטות שלנו מתמוססות, ואנו לא מצליחים ליישם את מה שקבענו לעצמנו. למה זה קורה בעצם ומה צריך לעשות כדי לצמצם את ה"פטפטת הפנימית", שמקטינה לנו את המוטיבציה לעמוד במילה שלנו.

בואו ניקח דוגמא אישית להחלטה שלי - להתחיל לעשות ספורט. (בטח יש עוד כמה שיזדהו עם זה). כן, לקראת גיל חמישים החלטתי שכבר לא מספיק לי לרוץ אחרי הילדות (כי רובן כבר ממש גדולות...), או לעלות ולרדת במדרגות בבית, אלא שאני צריכה לעשות משהו  יותר מסודר למען הגוף שלי..  אז החלטתי להתחיל ללכת לפילאטיס, ואפילו סימנתי ביומן מתי יש שיעורים במסגרת המנוי שלנו בברכה.
אז  קצת הלכתי וקצת הפסקתי בגלל המון תירוצים, שהיה בהם הרבה היגיון (שיש לי המון מה לעשות ביום שישי, שזה די משעממם ואת התרגילים האלו אני יכולה לעשות בבית לבד, שזה משבש לי את הבוקר בעבודה, שזה משבש לי את הערב עם ביתי הקטנה ועוד.)
אבל החלטתי, לא? אז מה עושים לזנוח את ההחלטה שלי? איך בכל זאת להיות נאמן להחלטה?
אז זהו... שלא זונחים החלטה שהתקבלה בעקבות מחשבה מסודרת, שהיה בה הרבה הגיון, עם תירוצים מלאי היגיון אחר. מה שכן עושים זה מחפשים דרך אחרת לעמוד בהחלטה שלי. כשהבנתי ששיעורי הפילאטיס אינם משרתים את המטרה,  זנחתי אותם ועברתי לביקורים בחדר כושר (למרות שמלכתחילה אמרתי שאני לא ממש אוהבת). הבנתי שהגמישות של השעות משרתת אותי  יותר, ואני צריכה לעבוד על עצמי למצוא עניין בחדר כושר.
עכשיו אני בניסיון הזה.  ועובד בינתיים בסדר.. עד נקודת הכשל הבאה...


אז מה  בכל זאת כדאי לעשות כדי לחזק את יכולת ההתמדה שלנו  בביצוע ההחלטות שלנו:
  • להזכיר לעצמנו שוב ושוב את התועלות וההיגיון שהיה לנו בהחלטה הראשונית- נורא קל לדחוק הצידה את ההיגיון הזה, כאשר קשה לנו לממש את מה שהחלטנו. במקרה כזה אנו חייבים לסמוך על עצמנו ועל שיקול הדעת שהיה לנו בהתחלה. להיות החלטיים עם המטרה וגמישים עם הדרך להשיג אותה.
  • להיות גמישים עם הדרך  ולא להתפשר על המטרה- יש הרבה דרכים ליישם החלטות שלנו, וחשוב לא להיתקע בדרך האחת שחשבנו שתתאים, כי זה מוביל אותנו לחוסר עמידה ביעדים שלנו ובמילה שלנו. החלטנו לצאת מוקדם וכתבנו ביומן וזה מקשה עלינו- אפשר לתאם  באותו יום פגישות מחוץ למשרד,  כי אז יקל עלינו להמשיך הביתה. אפשר להחליף את שעות פעילות הספורט או את הסוג כמו בדוגמא.
  • לייצר מנגנוני תמיכה בהחלטה- כאשר קשה לנו לעמוד בהחלטה שלנו, כדאי לנו לחפש מנגנוני תמיכה. למשל, יכול מאד לסייע, לקבוע עם מישהו אחר שיכול להשתלב עם ההחלטה שלי ולעשות ביחד, או לשלב בין שתי משימות  שיחזקו את המחויבות. למשל, אני רשמתי את ביתי לחוג שחייה בברכה, כך זה מקל עלי ללכת לחדר הכושר באותן השעות .
  • לשתף כמה שיותר אנשים בהחלטה שלנו ולבקש מהם דחיפה ועידוד- השיתוף מאד עוזר להתמיד בהחלטות שלנו כי יש בזה הצהרה והתחייבות כלפי מישהו. כאשר אנו מדברים עם אחרים על ההחלטות שלנו, אנשים יכולים לעודד אותנו  ולתמוך בנו לעמוד בהחלטות שלנו. הם יכולים להירתם לתמוך או לדחוף או להיות שותפים וזה יכול להיות לנו ממש לעזר. אז למה לא בעצם?
אז שיהיה לכם בהצלחה עם ההחלטות שלכם,
שלכם,
עדנה


19 נובמבר 2013

ניהול זמן- איך להשתמש בטלפון הנייד ביעילות?

אנחנו מוצפים, וזה כבר ממש לא צחוק. אנחנו מוצפים בתקשורת מכל הסוגים והמינים.
רדיו, טלוויזיה, טלפונים, מחשבים וכולם נמצאים במרחב הפרטי שלנו בכל רגע נתון. 
תארו לעצמכם איך זה משפיע על ניהול הזמן שלכם. 
יש דברים שממש עוזרים לנו להיות יעילים ואפקטיביים, למשל נוכל לנצל את הזמן כשאנחנו ממתינים בפקק או לתור לרופא, נוכל לענות למייל ברגע בלי ללכת עד המחשב, ובלי שהמשימה תמשיך להטריד אותנו עד שנבצע אותה ועוד.  אז אם זה טוב אז מה הבעיה?
כמו תמיד, בעיות נוצרות כשיוצאים מהאיזון ומשתמשים בכלי בהתמכרות ובהגזמה, ואז כל האמצעים הללו מבזבזים לנו זמן ומקטינים את האפקטיביות האישית שלנו.

הפעם בחרתי להתמקד בטלפון הניד .  הוא קטן, קומפקטי, צבעוני וחכם והוא איתנו בכל מקום. 
הוא יכול להחליף את העיתון בשירותים, הוא יכול לספק לנו מידע אינסופי בכל רגע נתון, הוא יכול לבדר אותנו ולהעסיק אותנו בקלות כאשר משעמם לנו,  הוא יכול להזכיר לנו דברים ולרכז לנו מידע על התכנון והמשימות שלנו. ממש מזכירה מושלמת של 24 שעות ביממה.

יש בו כל כך הרבה דברים טובים, ובכל זאת אנחנו שומעים יותר ויותר על ההשלכות השליליות שלו על החיים שלנו, וכן גם על ניהול הזמן שלנו. הבעיה המרכזית שהוא ממכר, ומסיח את דעתנו הרבה יותר ממה שהיינו מתכוונים אם היינו חושבים בצורה מודעת על זמן ההתעסקות שלנו איתו. הוא מכיל כל כך הרבה אפשרויות, שאנו לא מסננים, כי זה נראה לנו "מגניב" שיהיה, ואנו משכנעים את עצמנו שכל פעולה היא ב"קטנה" ולא באמת מפריעה...
כמו תמיד, הבעיה והפתרון טמונים במינון ובמשמעת עצמית בהקשר אליו. זה הרי נכון כמעט על כל דבר, ורק שהטלפון הנייד מצליח לשגע אותנו ולסחוף אותנו אחריו אולי יותר מכל דבר אחר. 
אז בואו נעשה סדר ונראה כיצד כדאי להשתמש בנייד בצורה שתעזור לנו לניהול הזמן ונראה גם כיצד להימנע מהתנהגות עם הנייד שמחבלת לנו בניהול הזמן.

כיצד הנייד החכם ישרת את ניהול הזמן שלנו?
עברו ליומן ממוחשב- הרבה יותר קל ויעיל לנהל את עצמנו בלי יומן ידני אלא עם יומן ממוחשב. לחלק זה ברור מאליו, ודווקא לצעירים שבינינו יש אהבה גדולה ליומן המסורתי עוד מתקופת הלימודים. 
השתמשו באופציית האירוע החוזר- גם לחוגים שלכם או של הילדים, גם לישיבות קבועות או לפעילות קבועה שצריכה להתקיים ביום מסויים. כשזה ביומן זה לא מטריד אתכם.
השתמשו בתזכורות  בצלילים שונים (לא יותר מ 3) - זה מוריד מכם המון דאגות של להגיע בזמן וכאלה, ומפנה אתכם להתמקדות בדברים האחרים שאתם עושים.
עבדו עם רשימת מטלות ממוחשבת- בכל יומן יש רשימת מטלות עם תאריכי יעד לביצוע, וניתן לסמן על משימות שבוצעו, או להזיז לתאריך חלופי, כולל תזכורות והתראות. היום קיימות גם הרבה אפליקציות, אך אני לא בטוחה שהן באמת אפקטיביות בניהול הזמן יותר מהכלי הפשוט הקיים בכל יומן ממוחשב.
קשרו בין אנשי הקשר במחשב לאנשי הקשר בנייד- ממש גאוני, מתעדכן כל הזמן, לא צריך לדאוג לגיבויים. חסך לי המון זמן בשנה האחרונה, כולל כל עבודת ההתאמה אחרי שהנייד חזר מתיקון...
צרו קבוצות  אפקטיביות בווטס-אפ והימנעו מאינפלציה בקבוצות- הווטס-אפ הוא כלי מדהים ליידוע ועדכון של יותר מאדם אחד, אולם יש בו גם סכנה של התמכרות ואינפלציה. בחרו את הדברים הטובים וחסמו את הדברים השליליים שנובעים ממנו. צאו מקבוצות פטפטניות או שלא רלוונטיות יותר, בטלו לגבי חלק מהקבוצות את ההתראות כי הן מטריפות וכדי להשתמש בהן רק כאשר זה מתאים.
השתמשו בהודעות חוזרות אוטומטיות - אישית אני מעדיפה להשתיק את הנייד כשאני בפגישה ולעשות תיאום ציפיות עם אנשים שאני לא עונה אלא כשאסיים, אבל אם אתם לא מסוגלים, אז כבר עדיף להשתמש בהודעות מוכנות ולא לענות לשיחות כשאתם באמצע משהו אחר.
בטלו אפליקציות מיותרות- זה סתם מאט את הנייד ומבלבל את העיניים..
צרו לעצמכם כללים לשימוש במשחקים או סרטונים- כלל טוב הוא שאני משחק רק כשאני ממתין, שאני משחק רק אחרי שעתיים של עבודה מפרכת כדי לנקות ראש.. בכל מקרה עדיף שהמשחקים יהיו בספריה נפרדת, כך הם פחות מפתים וצריכים להיות הרבה יותר במודעות כשנכנסים אליהם.
התקינו מוזיקה שאתם אוהבים או ספרים בהקראה- כך תוכלו לנצל זמן מת להעשרה והנאה גם בנסיעה, בלי שתהיה לכם בחילה....
והכי חשוב,
הניחו את הנייד בצד כאשר אתם בדיאלוג אמיתי- אל תתנו לטלפון הנייד עדיפות על תקשורת נוכחת. המשמעות של זה, שכדאי שתעזבו את הטלפון בזמני הארוחות המשפחתיות, במפגשי חברים, במיטה.. דברו אחד עם השני ולא דרך התקשורת האלקטרונית. אין תחליף לתקשורת פנים אל פנים ברמת איכות ועומק. ואל תוותרו לעצמכם. זהו אחד הקווים האדומים שמתריעים על שימוש מוגזם או לקוי בנייד החכם.

בהצלחה (למען הזמן שלכם),
עדנה

ואם לא השתכנעתם, כדאי לראות גם את הקישור הבא:http://www.filmsforaction.org/watch/i_forgot_my_phone/







14 אוקטובר 2013

ניהול זמן- איך להתמודד עם אילוצים מהסביבה?

אחד האתגרים  המרכזיים בניהול עצמי, היו  ההתמודדות עם אילוצי הארגון או הסביבה
לעיתים אנו יודעים לנהל את עצמנו מצוין כאשר אנו לבד, אולם כאשר אנו עובדים עם אחרים או  תלויים באחרים, מנהלים עובדים או מנוהלים ע"י מישהו אחר, המצב הופך להיות בלתי נסבל ואנו מרגישים שלוקחים לנו את השליטה על הזמן שלנו.
 

הכנתי עבורכם כמה כללים בסיסיים לניהול נכון מול אילוצי הסביבה:
לעשות תאום ציפיות- זה כל כך טרוויאלי  וחשוב ובכל זאת לא עושים זאת מספיק. כאשר מישהו אחר מפעיל אתכם,  ואתם צריכים להגיש לו תוצרת, תאמו איתו מתי יקבל זאת. מול לקוחות פנימיים או חיצוניים תאמו ציפיות לגבי הזמינות שלכם ומתי תחזרו אם הם מחפשים אתכם.תאמו ציפיות לגבי  לוחות הזמנים לתכנון או לביצוע  

לשתף את המנהל שלי בהתלבטויות לגבי  סדרי עדיפויותאם הבוס שלכם מבקש מכם לעשות עוד משהו עכשיו,  זה בגלל שהוא לא ממש יודע מה אתם עושים כרגע.. יש לתת לו את הזכות לנהל אתכם  ולומר לו: "יש לי לעשות את זה ואת זה ואת זה ואת... מה אתה מעדיף שאני אעשה קודם או עכשיו?"

שינוי "תפיסת השירות עכשיו"הכי חשוב. לוותר על האובססיה לענות לכל טלפון, לכל אדם שמדבר אלינו. להבין, שאני לא צריך להיות כל הזמן בהיכון למתן שירות. כשנותנים שרות ללקוח  בשעות קבלה זה משהו אחד וכשהבוס או חבר לעבודה מבקש מאיתנו משהו, יש לבחון אם זה חשוב/ דחוף...

כאשר זה ביומן זה מרפה מאתנו- יש עבודות מעצבנות/ לא דחופות, שעל-מנת שלא יעיקו עלינו, כדאי להקצות להן זמן ביומן. כך משתחררים מהתחושה שזה "נושף בעורף" ועושים קודם את מה שבאמת דחוף.  למשל, לקבוע תור לבדיקות ולרשום ביומן זה לוקח מעט זמן ומשחרר אותנו.


לגיטימי לדרוש "שעת שקט"  - אפשר לתלות שלט עם בקשה לא להפריע כרגע (כמו בבית מלון על הדלת). כדי שהדבר לא יעורר תגובות שליליות,  כדאי לעשות תיאום ציפיות עם הסביבה שלך ולאפשר לגיטימציה כזאת לכולם, בהתאם לתפקיד כמובן....


מיון הסחות חברתיות- הפרעות תמיד יהיו. השאלה היא איך נתייחס אליהן. אם מישהו שואל אותנו מה שלומנו, אפשר לענות "בסדר, אני באמצע משהו" זה סינון מעולה. בטלפון אפשר לתת לתא הקולי לסנן, ואת הילדים ניתן ללמד דרך לעקיפת חסימות רק במקרים דחופים. נפלנו, ענינו לטלפון בטעות, לא להיגרר, "אחזור אליך עוד..." ולרשום לנו לחזור, כדי שירד מאיתנו.


למצוא משימות שניתן לבצע במקביל בלי לפגוע באיכותן- למשל אפשר לסנן מיילים ולאכול ארוחה קלה במשרד.  אפשר לאכול צהריים ולחזק קשר עם ספק או עובד. אפשר לקפל כביסה ולראות טלוויזיה, אפשר לרחוץ כלים ולתכנן את יום המחרת, אפשר לשמור על קשר בטלפון עם חברה וגם לתלות כביסה

זה נראה קשה ובלתי אפשרי, אז מה עושים עכשיו?
כדי להצליח מתחילים בצעד הראשון. בחרו לכם נושא אחד, או תחום אחד והתנהלו נכון רק איתו.
רק אחרי שתצליחו לנהל עצמכם  עם תחום זה שבחרתם, ותרגישו הבדל ממה שהיה קודם, בחרו נושא נוסף ליצירת שינוי התנהגותי ובניית הרגל חדש

בהצלחה,
עדנה קורן

07 אוקטובר 2013

ניהול זמן- טיפים קטנים לחיסכון גדול בזמן


תארו לעצמכם, שאתם מצליחים לבצע את המשימות שלכם בדייקנות ובדבקות בזו אחר זו, כמו שאתם מצליחים למלא שורה שלמה ב"טטריס".(מישהו בכלל זוכר את המשחק הזה???) איך היום שלכם היה נראה?
כמו ב"טטריס", המשימות נופלות עלינו בכל מיני צורות.  לעיתים כדאי לנו להפילם מיד, לעיתים לסובב, לעיתים להשאיר חור פתוח ולקוות שאח"כ זה יסתדר ...

יש משימות חשובות שאנו נוטים לפספס איתן,  ויש דברים שאנחנו לא עושים בתירוץ שאין לנו זמן.
בואו נראה מה אפשר לעשות כדי להצליח יותר במשימות האלו.

כאשר זה ביומן זה מפסיק להפריע לנו ומרפה מאיתנו- יש משימות חשובות  שנראות לא דחופות ומעצבנות, שעל-מנת שלא יעיקו עלינו, כדאי להקצות להן זמן ביומן. כך משתחררים מהתחושה שזה "נושף בעורף" ועושים קודם את מה שבאמת חשוב. למשל, לקבוע תור לבדיקות ולרשום ביומן זה לוקח מעט זמן ומשחרר אותנו מהמחשבה שאנחנו לא בסדר כי לא קבענו. לבדיקה תהיה לנו הרבה יותר מוטיבציה להגיע. בדרך כלל אנחנו דוחים את התיאום.

להכין רשימות גם בעידן הטכנולוגי- כדאי למשל לתלות על המקרר בבית, פנקס ולכתוב בו מה חסר ישר כשמגלים זאת. לפני שעורכים אירוע לתכנן את הפרטים ברשימה ומיד להכין גם רשימת קניות  (מוזמנים, הכנת אוכל, קניות ).

למיין מראש ולארגן חפצים לפי שימוש- חיפוש פריטים יוצר תסכול, בזבוז זמן וחוסר יעילות. לי בבית יש שידה עם 14 מגירות וכל אחת מיועדת לתחום אחר ביניהם, תרופות, כלי עבודה קטנים, מסמכים ואביזרים לחו"ל, מכשירי כתיבה, קרמים להגנה משמש, מפתחות, צילום ועוד. זה עובד מצוין גם עם תיק כיסים שתשימו שם בדיקות רפואיות לפי שמות בני המשפחה. תמיד החשיבה שצריכה להוביל אתכם איך יהיה נוח לאחסן  כדי לשלוף במהירות כשתצטרכו.

לעזור לעצמנו לעשות דברים ולא לשכוח ע"י העמדתם במיקום נכון- חשוב לכם למחזר? שימו שקיות בד במקום מוסתר במטבח ואיגרו שם את האריזות. כשיהיה מוכן למסירה, הכניסו את השקיות לרכב או הניחו ליד הדלת כדי לא לשכוח... זה נכון גם לגבי בגדים להחלפה, החזרות לאחרים ועוד....

למיין את הדואר האלקטרוני לספריות משנה- זה משנה ממש את החיים. גוגל קצת עזרו לנו בזה שחלק לקידום מכירות ורשתות, אבל זה לא מספיק. אם תמיינו את הדואר האלקטרוני ע"י סינון יקל עליכם לנהל את עצמכם כי תפתחו את הדואר האלקטרוני בסדר הנכון בהתאם לספריות. אפשר לעשות זאת ע"י יצירת מסננים.

וכמו ב"טטריס", כאשר השורה מסודרת נכון, היא נעלמת מאליה,
כך נהיה אפקטיביים יותר ושמחים שהצלחנו לעשות יותר דברים חשובים בפחות זמן.
שיהיה בהצלחה,
עדנה 

29 ספטמבר 2013

ניהול זמן- לנהל את מה שחשוב באמת ולהצליח...


במציאות, יש לנו "מנהלים" רבים שמנסים למשוך אותנו לכל מיני כיוונים. יש מנהלים על אמת- הבוס שלי, האישה, הילדים, ויש כאלו שלא באמת אמורים לנהל אותי, ואיכשהו הם מצליחים לעשות זאת כל פעם מחדש. לחלק אנו  נכנעים ומתעצבנים ולאחרים איננו מודעיםכאשר עוסקים בניהול עצמי במגבלות של זמן עולה השאלה איך לשלב את כל מה שאני רוצה לעשות תוך התחשבות בזמן שלי ובמגוון התפקידים שאני ממלא. עובד, מנהל, הורה, בן זוג, אדם לעצמי?

שילוב מנצח מתחיל בעזרת מודעות ותכנון.
השאלה הראשונה שכדאי לי לשאול את עצמי היא מה המצפן שלי? מה אני רוצה? מה חשוב לי? כמה זמן אני רוצה להקדיש לכל תחום בחיים בכלל ובמרכיבי התפקיד בפרט... . כך בעצם אני מתחיל להגדיר את הקופסה.
מאז הספר "לצאת מהקופסה" המילה קופסה תפסה קונוטציה שלילית. אנחנו מחפשים חופש, יצירתיות חשיבה ממקום אחר.
זה נכון ויפה, אם יש לנו קופסה טובה, אך כדי שנהיה אפקטיביים כדאי בשלב ראשון, להגדיר את  הקופסה- להבין אותה, לקבוע את הגבולות שלה וליצור אותה שתהיה הכי נכונה לנו ולסביבה.
כשנדע מה הערכים והאמונות שלנו, כשיהיה ברור לנו מה ההיררכיה של המשימות אז יהיה לנו יותר קל לדעת מה רצוי ועל מה אפשר לוותר. זה המצב כשיש קווי מתאר לקופסה. אנו יכולים לחלק את הקופסה לחלונות זמן, כולל הדברים שלא נראים לנו מהותיים, לדוגמא: קבלת קהל, הכנה לישיבות, השתתפות בישיבות, שירות פנימי, זמן נסיעה לפגישות, זמן הפוגה, חניכת עובדים, קשר מרחוק עם הילדים ועוד. כל אלה ואחרים הם מרכיבים חשובים של יום העבודה.
לא פעם זה נראה, שאי אפשר לשלב ביניהם, אבל זה לא נכון
מה שנכון הוא, שאם ננסה להיות ספונטניים, ולעשות באותו רגע מה שמצליח לצוד את תשומת ליבנו, נחוש בלבול עז, תסכול, חוסר שליטה. אותם צרכים בתוך מסגרת מתאימה, ברורה ומתוכננת, ירָאו וירגישו פתאום אחרת.

אז איך יוצרים ומנהלים את עצמנו בתוך קופסה מתאימה?
תכנון מרכיבי התפקיד בחלונות זמן - ניהול יומן הכולל חלונות זמן כך שכל תחום בחיינו יקבל את הזמן הנכון לנו בתוך היום או השבוע או החודש.  כולל חלונות זמן ריקים לחיבור בין עולמות התפקיד שלי למשל, קשר עם הבית בזמן עבודה בשעה מוגדרת. תכנון זה מאפשר חשיבה: בדיקה של מה יותר דחוף, ראיה קדימה, תכנון מהסוף להתחלה, והקלה על וידוי עשייה גם של דברים שלא בא לנו לעשות. בצורה כזאת, בסוף היום תהיה לנו תחושה של עשייה.

כבוד להחלטות שלנו שהתקבלו ממקום מאוזן – כשמחליטים מה נכון לנו, חשוב שנתמיד בהחלטה לתקופה מסוימת.
לא משנים כל יום את ההחלטות  המהותיות שלנו בגלל עומס כזה או אחר. זה הבלם שלנו להיסחפות והתמכרות(כמו שאנחנו לא כל יום משנים החלטות בנושא איזה מוצרים ליצר או למי למכור). חשוב שניתן כבוד לשיקול הדעת שהיה לנו בזמן שהחלטנו, כשקבנו החלטות ממקום של נינוחות וחשיבה מאוזנת.  יציאה מהאיזון גוזלת המון אנרגיה עד שנחזור לאיזון.
רישום התועלות שלנו מהכנסת סדר וארגון לחיינו – חשיבה בתועלות יוצרת הנעה פנימית הנובעת מהבנה למה זה כדאי לי. לעיתים חשוב להתבונן מה הנזק שנגרם לי מאי סדר ולהבין למה הֶרגל לא משרת אותי בכלל. לכתוב זה לחדד דברים, שעד כה לא ממש שמנו עליהם את הדעת, ולהפוך את בחירתנו למוחלטת ומודעת.

גילוי החופש- כאשר ניצור לעצמנו את מסגרות הזמן הברורות, פתאום נגלה שבתוך זה יש הרבה חופש. החופש לתכנן, לנהל, לקבוע, ליזום, לעשות ואפילו החופש לקבוע זמן פנאי בתוך העבודה. למה? כי רק בתוך המסגרת אפשר לחוש את החופש. אדם שכל היום בחופש ללא מגבלות לא יחוש את החופש. חופש ממה? חופש ממי?
בקרה והנעה בעזרת שאלות מפתח – הנעה מתוך התבוננות פנימית המהווה מנגנון בקרה כמו: האם השקעתי היום בטיפוח העובד שלי? האם אמרתי מילה טובה למישהו?  האם אכלתי היום אוכל בריא/מזין? האם שמרתי על משמעת פנימית?
זה בסדר אם ביום אחד התשובה תהיה שלילית, אבל  שאלות הבקרה יניעו אותי לעשייה  מאזנת ביום הבא.

שלכם
עדנה קורן

להזמנת סדנאות או הרצאות בנושא: edna@odem4u.co.il

15 ספטמבר 2013

ניהול זמן - האם "מולטיטסקינג" עלול לפגוע באיכות?

העולם המודרני מאתגר אותנו יותר ויותר בנושא ניהול הזמן. 
סביבות העבודה הופכות להיות מורכבות יותר  ושעות העבודה שדורשים מאיתנו רבות יותר.
גם הדרישות שלנו מעצמנו בהורות הולכות וגדלות, ויחד איתן עולמות מטשטשים בין עבודה בית, ילדים ופנאי . אנו חווים יותר ויותר את הצורך  לשמור על  האיזון בין העבודה לבית . כדי להצליח במשימה מורכבת שכזאת, אנו נדרשים  להיות אפקטיביים יותר ולנהל את עצמנו  טוב יותר 
אנו מנסים לעשות המון בכל דקה שלנו.
האם זה באמת נכון ומאפשר לנו ביצועים טובים? לאו דווקא.

אני רוצה לשתף אתכם שמחקרים מראים ש"מולטיטסקינג" מוביל לתופעה הנקראת "ריסוק קשב".
תופעה זו מתרחשת כאשר אנשים מנסים לכוון את המוח למספר דברים שונים בבת אחת.
למרות שאנשים רבים מספרים לעצמם שהם טובים ב"מולטיטסקינג", בפועל  הם בעצם  משיגים תוצאות פחותות יותר, מאשר לו היו מקדישים לכל משימה את הזמן הראוי ללא קפיצות.

ומה עלולות להיות התוצאות של עבודה סיזיפית במולטיטסקינג?
בזבוז זמן והיווצרות צווארי בקבוק-
משימות רבות מתנהלות במקביל, וברמת מיקוד פחותה יותר, ומתבזבז הרבה זמן על מעברים בין משימות.
הכפלת כמויות הטעויות- בגלל הציפיה למולטיטסקינג, רמת הריכוז בתוך כל משימה יורד.
עלייה ברמת הלחץ בגלל עודף מידע ופעולות- כל אחד שנדרש לעבודה כזאת יכול להעיד על כך ויש לזה השפעה על הגוף והנפש...
הקטנת רמת היצירתיות-
כאשר אנו קופצים ממשימה למשימה, אנו מבזבזים זמן יקר, ובתנאים אלו נלך הרבה יותר לפתרונות אוטומטים וקבועים. בית הספר לניהול הרווארד פרסם לא מזמן מאמר המציין, שלוקח לעובד ממוצע כ-20 דקות לחזור למשימתו הראשונה לאחר כל מייל... אולי נשמע הזוי ולא סביר, אבל בכל זאת דמיינו שאתם באמצע כתיבת תוכנית פיתוח וכל חמש דקות מגיע מייל ואתם עונים לו.  גם כשאנו עונים למנהל שלנו תוך כדי שיחה עם חבר, המוח שלנו מתפקד פחות טוב- הוא קולט את שתי המשימות, אולם אף אחת לא מתבצעת במיטבה.

אז ממש אין לי כוונה לדכא אתכם, ובכל זאת יש  כמה דברים שניתן לעשות  כדי להצליח יותר במשימה המורכבת הזאת.  וכן יש כמה דברים חשובים בעולם העבודה שיכולים לעזור לנו לצמצם את הנזק.
אז מה כן אפשר לעשות?

לבטל מיילים מתפרצים במחשב-  יש אנשים שמכורים לדחוף, והם נותנים לו להסיח את דעתם בכל הזדמנות,  לא משנה מה הם עושים באותו רגע. מה שיותר נכון זה להגדיר כניסה יזומה למייל, למשל כל שעה שעתיים (בהתאם לתפקיד שלנו) כדי לשמור על קשר רציף. 

לסגור דלת- זוהי לא פעולה אנטי חברתית.  היא פשוט מאפשרת מיקוד במשימה ומניעת הפרעות לא הכרחיות. להיות זמינים כל הזמן זה לא נכון עסקית וחינוכית.

להשתיק טלפון- לא לתת לטלפון לנהל אותנו, אלא לנהל את עצמנו ואותו.
להרגיל את האנשים מראש, שהם מזוהים, ונחזור אליהם כשנתפנה. בוודאי שלא צריך לענות ולאמר אחזור אליך. זוהי הרי פעולה מיותרת בעליל.


לעבוד עם חלונות זמן- כשאתם פועלים בתוך חלון זמן בנושא שתכננתם, יקל עליכם לדעת ולהתמקד, כשאתם יודעים שיש לכם חלון זמן מתוכנן  לטיפול בפניות דחופות וחריגות. תכננו חלון זמן זה בשעות שבדרך כלל מתרחשות כל הדרמות... כל אחד יודע זאת בהתאם לתפקיד שלו.  

לזהות צמדי משימות שהולכות ביחד-  לכל אחד יש כאלו משימות שהולכות טוב ביחד. למשל, לאכול צהרים ולחזק קשר עם לקוח או עם עובד שלנו, לקפל כביסה ולשוחח עם חבר  בטלפון ועוד.  
ולא, לדבר בטלפון וגם להקשיב לילד שלכם שחזר מהגן.. זה לא הולך ביחד...

שיהיה שבוע טוב,
עדנה קורן



11 ספטמבר 2013

ניהול זמן- למה רשימת המשימות שלי לא נגמרת??

קרה לכם שהגעתם לעבודה עם תוכנית מסודרת של משימות שתכננתם לעשות היום,
ובסוף היום יצאתם מתוסכלים שלא הספקתם כלום?
 בואו ננסה להיזכר איך זה קרה...

הגעתם לעבודה, הכנתם קפה ופגשתם במטבח את "רותי" שחזרה עכשיו מטיול בתאילנד.
 פטפטתם ושמעתם סיפורים מרתקים. אח"כ בדרך חזרה לחדרכם פגשתם אחד המנהלים שלכם, שהזכיר לכם להעביר לו דוח מעודכן של צפי המכירות.  הגעתם לחדר ומיד הוצאתם לו את הדוח כדי שירד מכם.
אח"כ התחלתם בכתיבת דוח הפקת הלקחים מפעילות השיווק האחרונה (המשימה הראשונה שהיתה מתוכננת היום...).   תוך כדי נכנסו לחדרכם 5 אנשים שונים שבקשו עזרה במציאת פתרונות לבעיה שצצה.
עזרתם, ברור אלא מה?
הגיעה הפסקת הצהרים ויצאתם לאכול משהו, כשחזרתם השאירו לכם על השולחן כמה דברים חדשים לטפל בהם. אמרו שדחוף...לא הייתם בטוחים שזה מאד דחוף אבל טיפלתם. הכי נוח לטפל ולגמור. הגיעה השעה ארבע, הסתכלתם ברשימת המשימות שתכננתם וראיתם שלא סיימתם אפילו את הראשונה...

אני מאמינה שכל מי שקורא עכשיו מחייך לעצמו כי זה קרה לו יותר מפעם אחת. אבל למה זה קורה?

זה קורה לנו ולעוד הרבה אחרים, כי אנו שבויים במלכודות זמן נפוצות  "התמכרות לדחוף" ו"לא נעים חברתי".   אלו שתיים ממלכודות הזמן  הרבות, שמקשות עלינו להיות אפקטיביים ונותנות לאחרים לנהל לנו את החיים.

אז  על קצה המזלג, מה עושים???

היו מודעים למלכודת החברתית
לא כל מפגש עם עמית לעבודה, נכון להפוך למפגש חברתי. היו מודעים שהיגררויות כאלו,  יובילו אתכם לתסכול בסוף יום העבודה, משום שמילאתם אותו באירועים רבים שאינם מתוכננים. הזמן הוא כמו קופסה.  אם תמלאו אותה באבנים קטנות לא יהיה מקום לגדולות והחשובות. וזה לא אומר שאנחנו לא נחמדים- בהחלט מתאים שתקדישו לחברים זמן ראוי ומתוכנן.

לא כל מה שמוצג שהוא דחוף הוא באמת יותר דחוף מהמשימות שברשימה שלכם
אחד העקרונות החשובים בניהול זמן זה לתת קדימות לדברים החשובים על פני הדחופים והפחות חשובים. אל תתנו בהכרח לדברים שמוצגים כדחופים עדיפות על התוכנית שלכם. הרבה מתוך הדברים האלו שמוצגים כדחופים הם מתחזים ואם תחשבו על זה לעומק הם לא יותר חשובים מהדבר שתכננתם.

עבדו עם חלונות זמן כולל חלון זמן לבלת"מ
 אם אתם נותני שירות ומחוייבים לטפל בפניות דחופות, תכננו באופן ראלי  את היום שלכם כולל השארת זמן לבלתי מתוכנן, כך לא תהיו מתוסכלים בסוף יום העבודה.

זכרו שאחרים גדלים ומתפתחים כשאתם נותנים להם להתמודד ולמצוא פתרונות
 מנהלים שימשיכו עם תוכנית העבודה שלהם ויתנו לצוות להתמודד עם בעיות, ישיגו בטווח ארוך תוצאות טובות יותר. ואחרון, 

העדיפו פעולה יזומה על מגיבה- כן, הוציאו שיחות לפי תוכנית ובזמן שתכננתם, גשו לצוות שלכם לתת מענה לבעיות בשעות קבועות בהתאם לניסיון המצטבר שלכם.  כך תנהלו טוב יותר את הזמן שלכם.  

שיהיה בהצלחה בדרך הארוכה לשיפור האפקטיביות האישית...
שלכם,
עדנה קורן